משכיל לדוד, דברים ט״ז:ז׳

מהדורה: ויניציאה, תקכ"א

מפרשים:
1 ובשלת זהו צלי אש וכו׳. ואם תאמר דבר״פ הנודר מן המבושל דקא מהדר הש״ס לאתויי ראיה לסברת ר׳ יאשיה דסבר הנודר מן המבושל אסור בצלי מקרא דבדברי הימים גבי פסח יאשיהו דכתיב ויבשלו את הפסח באש וכו׳ אמאי לא מייתי מן התורה והיינו הך דהכא וי״ל משום דאיכא למדחי דהכא לאו בפסח איירי קרא אלא בחגיגת י״ד הבאה עם הפסח ולעולם בישול כמשמעו:
2 ופנית בבקר לבקרו של שני וכו׳. הכריח הרא״ם ז״ל דליכא למימר לבקרו של ראשון שהרי הוא י״ט ואסור לצאת חוץ לתחום ע״כ. והא ניחא לר״ע דאית ליה תחומין דאורייתא אבל לרבנן דליכא איסור תחומין דאורייתא כלל מאי איכא למימר וי״ל דמדכתיב ופנית בבקר איכא למדרש הכי דאילו לבקרו של ראשון לאו פנוי הוא בבקר דהא בעי ראיית פנים בעזרה ולהקריב קרבנותיו עולת ראיה וחגיגה. אחר כך מצאתי כן מפורש בתוס׳ דסוכה דמ״ז עיין שם: